"נפש כי תקריב"

"נפש כי תקריב"

"ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'" (ב,א).

וזו לשון רש"י "ונפש כי תקריב - לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה - עני, אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו".

לכאורה מדברי רש"י אלו משמע, שחז"ל למדו דרשה זו רק מיתור המילה "נפש", אבל כשמעיינים בדבור המתחיל של רש"י רואים שרש"י רצה לומר לנו שהמקור לדברי חז"ל הוא גם הכפל של השורש "ק,ר,ב", כמו שכתוב "כי תקריב קרבן". רש"י ציטט מהפסוק בתחילת דבריו את המילים "ונפש

כי תקריב", ולא הסתפק בציטוט של המילה "נפש" בלבד, ובגלל שני דיוקים אלו דרשו חז"ל כפל משמעויות במילים "ונפש כי תקריב". משמעות אחת - שהנפש תקריב את עצמה; ומשמעות שניה - קרבן מנחה ל-ה'.